עיר-רכבת-ים

בכנס השנתי האחרון של איגוד אדריכלי הנוף נשא אדריכל יוסי פרחי הרצאה בנושא האתגר שטמון בחיבור עיר-רכבת-ים בחיפה. תקציר ההרצאה מובא כאן.

חיפה והים

בשנות העשרים, שלטון המנדט הבריטי תכנן והקים את נמל חיפה. לצורך כך נבחרה תכנית פלמר, שהציעה ייבוש רצועת חוף לצורך הנמל (כיום - השטחים מצפון לדרך יפו).

תכנית הנמל של השלטון הבריטי, שנות העשרים. באדום - שטחים מיועדים לייבוש.
תמונה מתוך בלוג ארכיון המדינה

עבודות הייבוש בעיצומן. תמונה מתוך בלוג ארכיון המדינה

בשנות השלושים, תא השטח שמצפון לרחוב יפו תוכנן ועוצב כמע"ר מודרני, ובמרכזו "דרך המלכים" - שער כניסה חדש, רחב ידיים וחגיגי, לעיר חיפה. המע"ר של חיפה היה בשיאו.

"דרך המלכים" בשנות השלושים - כיום דרך העצמאות. כניסה חגיגית למע"ר החדש של העיר חיפה.
תמונה מתוך אתר ויקיפדיה

סיור רכוב ב"דרך המלכים". המאורעות הרחיקו את היהודים במעלה הכרמל. תמונה מתוך אתר Haipo

בשנות החמישים והשישים, מסיבות היסטוריות - פוליטיות, עיקר הפעילות המסחרית "טיפסה" במעלה הכרמל, והותירה את העיר התחתית כשם נרדף לזיהום, לתרבות נמל נמוכה, לסוחרים זעירים. התהליך הגיע לשיא בשנות השמונים, אז העיר התחתית נותרה מקום מדורדר ומרוקן.
במקביל, מתחמים נוספים כגון המרכז הרפואי רמב"מ ובסיסים צבאיים התמקמו לאורך קו החוף, וחסמו את גישת העיר לים.

בשנות התשעים חל מפנה ביחס העיר חיפה לעיר התחתית - בתי המושבה הגרמנית בשדרות בן גוריון שופצו ושומרו, וחלק ניכר מהפעילות המוסדית הממשלתית הועתק בחזרה לעיר התחתית. לאחרונה, ניתן לחוש במגמת פיתוח והחייאה נוספת של העיר התחתית - משרדים וחנויות אופנתיות, מסעדות, אקדמיה ומגורי סטודנטים.

העיר חיפה מעוניינת לקדם את התהליך באופן משמעותי על ידי פינוי הנמל ומתחמים נוספים מרצועת החוף המרכזית, ופיתוח מרכז עסקים, מסחר ופנאי במקום האטרקטיבי ביותר בעיר. זאת, כחלק מהחזון להחזיר את חזית הים העירונית לרשות הציבור.

תמ"א 13/א/3 - חזית הים העירונית. תמונה מתוך אתר מן שנער אדריכלים

חיפה והרכבת

תוואי מסילת הרכבת בחיפה נסלל בשנות העשרים של המאה הקודמת על ידי השלטונות הבריטים. התוואי הנבחר היה לאורך רצועת החוף, שם תנאי הטופוגרפיה אפשרו את הנחת המסילות ללא שיפועים.

מסילת הברזל בחיפה, 1929. תמונה מתוך דו"ח מתכנן הנוף משה לנר

עם השנים, הוקמו גדרות ושערים לאורך התוואי, שהפך לחיץ משמעותי בין העיר ורצועת החוף.

גדרות, שערים ומעברים תת קרקעיים קלסטרופוביים התווספו לתוואי הרכבת.

התבצע ניתוח אורבאני מפורט ומעמיק של השפעת החיץ לאורך התוואי. המסקנות:
בתחום מורדות הכרמל, ההשפעה נופית / סביבתית בעיקרה
בתחום בת גלים המסילה חוצצת בין שני מרקמים אורבאניים קיימים והשפעתה האורבאנית אדירה
בתחום עורף הנמל המסילה מהווה מכשול לקיום תכנית חזית הים העירונית העתידית

כיום, לצורך שיפור השירות הרכבתי, דורשת רכבת ישראל הכפלת התוואי לארבע מסילות, מעבר להנעה באמצעות חשמל, ושיפורים גיאומטריים בתוואי המסילה. שיפור השירות הרכבתי הכרחי ליצירת שלד תחבורה ציבורית איכותי למטרופולין הצפוני, אך עומד בקונפליקט לשאיפה של העיר להסרת החיץ בינה לבין חוף הים.

סכמת מערכת תחבורה ציבורית אינטגרטיבית במטרופולין. 
הסכמה מדגישה את חשיבות הקו הרכבתי המזין את גרעין המטרופולין.
תרשים מתוך עבודת צוות urban task force, בראשות משרד רוג'רס סטירק הרבור ושות'

תחנות הרכבת בגלעין המטרופולין חיפה

הפתרון הכללי הנבחר לקונפליקט הוא שיקוע המסילה לתת הקרקע. זהו פתרון מורכב מאד, המערב אתגרים תכנוניים, טכנולוגיים, ביצועיים ובעיקר - מימוניים. בשל מורכבות זו, רכבת ישראל, עיריית חיפה ומשרד האוצר נרתמו למאמץ המשותף, ומשרדנו נבחר כמתכנן האורבאני.

שיקוע / קירוי נתיבים מהירים ומסילות - דוגמאות מהעולם

מימין - תמצית השאלות והדילמות לדיון בדו"ח האורבאני. 
משמאל - סכמה עקרונית לביצוע השיקוע בתוואי הקיים מבלי הפרעה לתפקוד הרכבת.

חזון תכנוני

בניתוח המצב הקיים זיהינו כי מסילת החוף בחיפה, על כל יתרונותיה וחסרונותיה, מהווה חלק מהנוף העירוני של חיפה. תוואי המסילה יצר במרקם העירוני ביטוי מוחשי לתהליך ההיסטורי שעיצב את העיר, והפך לחלק מ"הגנום האורבאני" של העיר. לפיכך, לא ראינו לנכון לקשור בין ביטול תנועת הרכבת לבין מחיקת התוואי הפתוח שנוצר בעיר, נהפוך הוא. המלצתנו היא שימור התוואי הפתוח בעיר וניצול ההזדמנות המיוחדת שהוא מאפשר - יצירת מרחב ציבורי פתוח מזמין ומרתק, מעין פארק ליניארי עירוני, תוך שימור הזיכרון ההיסטורי.

סקיצה ראשונה - יצירת מרחב ציבורי ייחודי בין קריית אליעזר ובת גלים, בדגש על חיבורים
עירונים בין השכונות, עירוב שימושים והעצמת הבניה

מימין - המחשת החזון לאורך כל תוואי המסילה
משמאל - דוגמאות לתוואים היסטוריים של רכבות בתוך ערים וחשיבותם לזיכרון ההיסטורי

המחשת החזון ופוטנציאל הבינוי והפיתוח לאורך כל מקטע הבדיקה
באפור כהה - מבנים קיימים. 
באפור בהיר - תכניות מאושרות / בתהליך. 
בלבן - פיתוח פוטנציאלי בעקבות פינוי הרכבת ממפלס העיר.

המרחב הפתוח החדש יאפשר חציות מרובות לאורכו ובכך לאחות מרקמים בין שני חלקי העיר וליצור רצפי הליכה ורכיבה בין העיר וחוף הים. שיפור דרמטי זה במרחב הציבורי וברשת הרחובות העירונית יאפשר בסביבתו בינוי מעורב שימושים ומוכוון תחבורה ציבורית: מע"ר חי ושוקק בו אנשים יגורו, יעבדו, ילמדו, יבלו ויעסקו במסחר, בקרבה לאחד ממוקדי המשיכה הגדולים - חוף הים.

בשל הרגישות הנופית, הגדרנו מתחמים המתאימים להתחדשות עירונית במאפיינים של בניה לגובה - בעיקר באזור שכונת בת גלים במזרח ובאזור קריית הממשלה במערב. המקטע המרכזי כולל מרקמים היסטוריים רגישים (לדוגמה חיפה אל עתיקה, המושבה הגרמנית) ובעל משמעות נופית גדולה, ובו המלצנו להימנע מבניה לגובה.

סיכום והמלצות

אין ספק כי הפתרון האידיאלי לעיר חיפה הוא שיקוע כל התוואי הנמצא בתחום הבנוי. עם זאת, בשל המורכבות הביצועית והעלויות הגבוהות, אין מנוס מקביעת שלבי ביצוע לפי סדרי עדיפויות. לאחר בחינה מעמיקה וניתוח החלופות באופן מתודולוגי, המלצנו על שיקוע מקטע "בת גלים" ו"העיר התחתית" כשלב א'.

המקטע ה"אורבאני" היום. בינוי דליל, ערכי קרקע נמוכים, נתק בין מרקמים.

המקטע ה"אורבאני" לפי החזון - יצירת פארק לינארי לאורך תוואי המסילה וסביבו מע"ר אינטנסיבי,
מעורב שימושים, מוטה תחבורה ציבורית

החסרונות בבחירת מקטע זה הנם המורכבות הביצועית של עבודות שיקוע מורכבות בתוך מרקם עירוני חי ופועם, וכן המורכבות הסטטוטורית / משפטית הנוגעת לבעלויות קרקע בסביבת המסילה. עם זאת, התרומה האורבאנית להחייאת מרכז העיר חיפה ולחידוש הקשר בין מרכז העיר חיפה לבין חזית הים העירונית הנה, להערכתנו, גבוהה לאין שיעור מהמקטע הנופי לאורך פארק הכט ומורדות הכרמל.