יום ראשון, 19 באוגוסט 2012

האצטדיון והעיר הגדולה - חלק 1



אצטדיון והעיר


אצטדיון הוא חיה אורבנית מוזרה. יש רגעים בהם הוא החיה הכי תוססת ושוקקת בעיר, ויש רגעים בהם הוא פיל לבן ואוטיסט. יש רגעים בהם הוא מושך אליו המונים, ויש גם רגעים בהם הוא פולט אותם החוצה בבת אחת. מצד אחד הוא רוצה להיות בעיר, ומצד שני הוא צרכן קרקע גדול וגם מהווה מטרד לא קטן לסביבתו. כך או כך, אין ספק שהוא אלמנט דומיננטי וחשוב בפניה התרבותיים / ספורטיביים של העיר ושל המדינה.


בחודשים האחרונים עסקנו בעבודה המרתקת של גיבוש תפיסה חדשה לתכנון עירוני של סביבת האצטדיון הלאומי ברמת גן עבור העירייה. עקרונותיה הוצגו על ידנו בפני ארבעה צוותי תכנון שהוזמנו מחו"ל על מנת להציע תכנון אדריכלי למבנה האצטדיון.

הפוסט הזה ילווה את ההיסטוריה של האצטדיון והקמתו. בהמשך, נביא את עיקרי התכנית ועקרונותיה.

תודה מיוחדת שמורה לאתר הארכיון של "בית קריניצי", ששימש אותנו באופן אינטנסיבי במחקר ההסטורי, וממנו נלקחו מרבית החומרים בפוסט זה.

שנות החמישים - הקמת האצטדיון

ההחלטה להקים את האצטדיון הלאומי ברמת גן התקבלה בשנת 1950 על ידי ראש העיר הפעלתן והדומיננטי, מר אברהם קריניצי. הפרויקט השאפתני תוכנן (אדר' הנריך פרנקובסקי - פרנקפורט) ובוצע (חברה קבלנית לבניית כבישים - ד"ר זינגר) בלוחות זמנים צפופים על מנת להספיק ולארח את משחקי המכביה ה-3 בשנת 1950. 

אצטדיון רמת גן בהקמה - תמונה מתוך ארכיון "בית קריניצי"

אצטדיון רמת גן בהקמה, הקמת סוללות העפר עבור הטריבונות
תמונה מתוך ארכיון "בית קריניצי"


אצטדיון רמת גן בהקמה, הקמת סוללות העפר עבור הטריבונות
תמונה מתוך ארכיון "בית קריניצי"


אצטדיון רמת גן בהקמה, מבט לכיוון דרום מערב
תמונה מתוך ארכיון "בית קריניצי"

אצטדיון רמת גן בהקמה, ידיעה בעיתון דבר 1950
תמונה מתוך ארכיון "בית קריניצי"
בשל צרכי המכביה, האצטדיון הותאם למגוון ענפי ספורט, ולא רק לכדורגל. מימיו הראשונים, האצטדיון ארח גם הופעות של אמנים בקנה מידה לאומי ועולמי כגון דפש-מוד, לאונרד כהן, אלטון ג'ון, מטליקה, בוב דילן, פול סיימון ומדונה. האצטדיון שימש גם לקרקסים, מפגני צה"ל ועוד.

טקס חנוכת אצטדיון רמת גן
תמונה מתוך ארכיון "בית קריניצי"

טקס פתיחת המכביה ה-3, 1950
תמונה מתוך ארכיון "בית קריניצי"

מפגן צה"ל ביום העצמאות העשירי למדינה, 1958תמונה מתוך אתר "ויקיפדיה"

האצטדיון התמקם לו בפריפריה, אי שם מעבר לשולי העיר, היכן שהקרקעות היו זולות, בתוליות ובשפע, הרחק משכונות מגורים. האצטדיון הוקם בסמוך לגדות נחל הירקון, כעשרות מטרים מהנקודה בה הבריטים צלחו את הירקון בשנת 1917.
תוואי צליחת הירקון על ידי הבריטים במלה"ע 1 1917
תמונה מתוך ארכיון "בית קריניצי"
ממזרח לאצטדיון עברה "דרך הרצליה" (היום רחוב פנחס רוזן), ומעבר לה תחנת הרכבת "תל אביב צפון" שנחנכה רק כשנה לפני כן (היום תחנת "בני ברק") ומסוף המטענים (היום מתחם "הום סנטר", "מחסני תאורה", "רמי לוי" וכו'). רחוב אבא הילל הגיע עד רחוב "מודיעין" (היום רחוב "בן גוריון ומגדלי ב.ס.ר. 1-2).
אצטדיון רמת גן בעת / לאחר הקמתו
תמונה מתוך ארכיון "בית קריניצי"
מפת רמת גן, 1947. שיכון ותיקים לא קיים, ורחוב
אבא הילל מסתיים ברחוב מודיעין (בן גוריון כיום)
מפה מתוך ארכיון "בית קריניצי"

מפת רמת גן, 1955. האצטדיון כבר כאן, הקניון עוד לא...
מפה מתוך ארכיון "בית קריניצי"

שנות השישים והשבעים - תפיסת תוואי הירקון כ"מסדרון תשתיות"

עם השנים, הערים רמת גן, בני ברק ותל אביב התרחבו, ודפנותיהן התקרבו למתחם האצטדיון. שלושת הערים הפנו את אחוריהן למתחם: תל אביב פיתחה את אזור תעשיה "עבר הירקון" (היום אזור התעשייה "רמת החייל"), בני ברק פיתחה את מתחם התעשיה הכבדה ומתקני האחסנה ממזרח, ואזור תעשיה ומלאכה מדרום.
החל משנות החמישים הירקון יובש ממרבית מקורותיו (שהוסבו לטובת מפעל "ירקון נגב") והחל להזדהם באופן חמור. רצועת הירקון הפכה למסדרון תשתיות: מסילת הברזל נסללה מתחנת הרכבת מערבה והפכה לשמש למטענים בלבד, ותכניות תחבורתיות למטרופולין ייעדו את צדי המסילה לכביש מהיר בנוסח "נתיבי איילון" - לימים פרויקט "איילון מזרח".
תכנית למערכת כבישים מהירים במטרופולין תל אביב
נערכה על ידי Jack E. Leisch עבור נתיבי איילון, 1975.
התכנית ייעדה, בין השאר, את תוואי מסילת הברזל לכביש מהיר
בנוסח נתיבי איילון. לימים תכנית "איילון מזרח". 

מוסך אוטובוסים, מסילת ברזל ושטח בור
מצפון לאצטדיון
בסמוך לאצטדיון הוקמו המטווח העירוני רמת גן (לימים עבר לבעלות פרטית), ובהמשך גם מוסכי אוטובוסים מרכזיים שהועברו לכאן ממתחם הבורסה המתפתח, ומתקן חברת חשמל על גדות הירקון מערבית לאצטדיון.




שנות השמונים - קניון וחניון

בשנת 1985 הוקם קניון איילון על ידי היזם דויד עזריאלי בסמוך לאצטדיון, והיה לקניון הראשון בישראל. המילה "קניון" ביטאה את השילוב "קניות" ו"חניון" - מרכז קניות סגור, ממוזג ומשוכלל, וסביבו מגרשי חניה בחינם. השילוב חניון-קניון קסם לישראלים עד מאד, ובשנות השמונים והתשעים התמלאו כל השטחים הפנויים בסביבת הקניון במגרשי חניה לטובת הקניון והאצטדיון, גם הם בחינם על חשבון היזם. בעקבות ההצלחה, גם מתחם האחסנה מזרחית לדרך מבצע קדש הפך למרכז קניות מאולתר, מוקף מגרשי חניה.
קניון איילון עם פתיחתו.
תמונה מארכיון "בית קריניצי"
הישראלים אוהבים לחנות ולקנות.
גזיר עיתון מארכיון "בית קריניצי"
הזמנה חגיגית לחנוכת מגרש החניה החדש - 1987.
תמונה מארכיון "בית קריניצי"

הסדרת מקומות החניה נוספים במתחם האצטדיון והקניון, 1990
תכנון - משרד "דגש הנדסה"
מפה מארכיון "בית קריניצי"

קניון איילון, עם התוספת החדשה
מוקף מגרשי חניה

שנות התשעים - פתרונות תנועתיים

לקראת סוף שנות התשעים, האזור הפך לסתום ופקוק, וכתוצאה הוכנה תכנית תדמ"ת 2000 שהביאה להקמת גשר ארוך ורחב מעל לירקון, וממנו רמפות היורדות לכיוון הקניון ולכיוון בני ברק. הגשרים הישנים נהרסו, ומרחב הולכי הרגל הפך למשני בחשיבות.
גשר מבצע קדש, תכנית תדמ"ת 2000.
ריבוי נתיבים, מיעוט מדרכות
שלל פתרונות תנועתיים אנטי-אורבאניים

גשר מבצע קדש
תמונה מתוך בלוג "על בני אדם וחיות אחרות"
http://blog.k1789.org/?p=1251

שנות האלפיים - מגמות חדשות

בשנות התשעים ובעיקר בשנות האלפיים הורגש שינוי חשוב במגמה: הוקמה רשות נחל הירקוןוהזיהום פחת באופן משמעותיתכנית מתאר מחוזית (תמ"מ 2/5) לפארק הירקון הגדירה והבטיחה את תחומי פארק הירקון, וגדות הירקון שלא "ננגסו" פותחו כפארק לינארי רציף.
פיתוח גדות הירקון,
הקמת גשר הולכי רגל,
שבילי אופניים, גינון
ונטיעות

אזורי התעשייה הכבדה והמלאכה החלו לשנות פניהם לאזורי תעשייה נקייה, תעסוקה ומסחר אורבניים יותר. תכנית בב/566 אושרה בשנת 2000 וחלק מהמגדלים בתחומה כבר קמו. תכנית בב/572 המתארית אושרה ביוני 2012, וצפויה לשנות את פני אזור התעשייה בבני ברק מזרחית לדרך מבצע קדש. תכניות נקודתיות נוספות מקודמות בבני ברק וברמת גן, ומגדל אחד (מגדל צ'מפיון ברח' ששת הימים) אף נמצא בבניה.

אזור התעסוקה של בני ברק. חלק מהמגדלים כבר קיימים
תכנית בב/566 - בר לוי אדריכלים
תמונה מתוך אתר "אות העיצוב"
חשיבות כלי הרכב פינתה דרך לחשיבות התחבורה הציבורית - תכנית "איילון מזרח" לא יצאה לפועל, ועתידה אינו ברור. לעומת זאת, תכנית המתאר הארצית 23/א/4 למערכת תחבורה עתירת נוסעים ייעדה את רחובות מבצע קדש, ששת הימים ושיטרית כתוואים לקווי רכבת קלה, והפכה את המקום לנגיש ביותר בתחבורה ציבורית.





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה