יום חמישי, 30 באוגוסט 2012

האצטדיון והעיר הגדולה - חלק 2

אצטדיון לאומי חדש




המוטיבציה להקים אצטדיון לאומי חדש במקום האצטדיון הוותיק קיימת כבר מספר שנים. לצורך כך פנתה עיריית רמת גן, בשיתוף מנהל מקרקעי ישראל וההתאחדות הישראלית לכדורגל, למשרדי תכנון זרים (בשיתוף משרדים ישראליים) על מנת להציע תכנון אדריכלי לאצטדיון ולסביבתו. 
משרדנו נשכר על מנת לגבש תפיסה וסכמה עירונית לכל המתחם בין הרחובות ששת הימים, מבצע קדש ונחל הירקון, ולהנחות את משרדי המתכננים בהצעותיהם לתכנון האדריכלי של האצטדיון וסביבתו הקרובה.
בהמשך, הסכמה תעובד לידי תכנית שלד, ולבסוף לידי תכנית בניין ערים לכל המתחם.
מומלץ לקרוא את הפוסט הקודם על מנת להבין את התהליכים ההסטוריים והמגמות התכנוניות שעברו על העיר ועל האזור.

רקע עירוני - מצב קיים ומתוכנן


בניתוח הסביבה הקיימת ניתן לראות בבירור את תוצאות המגמות התכנוניות ההסטוריות שתוארו בפוסט הקודם:
שלוש ערים, שמרכזיהן ממוקמים הרחק משם, הפנו לאזור את אחוריהן. על גדות הביב המטרופוליני המזוהם מוקמו שימושי התעשיה הכבדה, אחסנה ומלאכה. בהמשך, צרכים תנועתיים חרצו בו מדרום וממזרח דרכים עירוניות, בהן הולכי הרגל נדחקו לשוליים ואף למפלסים שונים. דפנות הירקון, למעט רצועת צרה שניצלה, נתפסו על ידי מתקני תשתית ושימושי N.I.M.B.Y. שונים. בהמשך הגיע הקניון, ובעקבותיו כל השטחים הפתוחים שנותרו  הפכו למגרשי חניה רחבים.
אזור האצטדיון - חצר אחורית שהפכה למרכז
שימושי NIMBY סביב האצטדיון - מוסך "דן"

מגרשי חניה רחבים מילאו את הוואקום

עם הזמן הערים התפתחו, והאזור מצא את עצמו הופך מחצר אחורית למוקד משיכה. באופן מאולתר ופרטיזני, החלו לצוץ שימושי מסחר, ומסביב החלו לקום אזורי תעסוקה נוצצים שמייצרים ביקוש לסביבה עירונית איכותית. פארק הירקון הורחב וגדות הירקון באזור טופחו ופותחו, ובתוואי "מבצע קדש" ו"ששת הימים" מתוכננת לעבור הרכבת הקלה.
הוכנה תכנית מתאר לפארק הירקון.
הנחל שוקם, וגדותיו פותחו וטופחו

הסכמה התכנונית - בנוי מול פנוי

הנטיה המיידית עשויה להיות פינוי כל המטרדים סביב האצטדיון, והרחבת פארק הירקון עד לרחובות "ששת הימים" ו"מבצע קדש", כך שהאצטדיון החדש ישב לו בלב הפארק. 
אנחנו ראינו לנכון להציע ולקדם סכמה אחרת:
לבנות ולצופף את החללים האבודים מדרום וממזרח לאצטדיון, ולפנות ולפתח את החללים האבודים מצפון וממערב לו כחלק המשכי רציף של הפארק, כאשר האצטדיון יהיה הציר בו נפגשת העיר עם הפארק. הסיבות שהנחו אותנו היו:
  1. אזור האצטדיון כיום לא מנצל את הפוטנציאל העצום הגלום בו, הן מבחינת נגישות בתחבורה ציבורית והן מבחינת האטרקטביות של הקרבה לפארק. העצמת וגיוון הבינוי תסייע בניצול מלוא פוטנציאל הקרקע, כחלק מהצורך הלאומי לחסרון בקרקעות פתוחות וציפוף הקרקעות הבנויות.
  2. אנו מעדיפים לתכנן שימושי קרקע מעורבים ובינוי אינטנסיבי לאורך קווי מתע"ן (מערכת תחבורה עתירת נוסעים). גישה תכנונית זו, המכונה "TOD - Transit Oriented Development", מעודדת ומגדילה את השימוש בתחבורה הציבורית מחד, ומאפשרת להעצים את הבינוי והחיות העירונית מבלי להסתמך על רכב פרטי מאידך.
  3. בינוי לאורך רחובות מבצע קדש וששת הימים, תוך יצירת חזית מסחרית, מדרכות רחבות וקולונדה מוצלת, יכול להפוך את מבצע קדש וששת הימים לרחובות עירוניים שוקקים.
  4. זכויות הבניה באזורים המבונים ישמשו מנוף כלכלי להקמת פרוייקט האצטדיון הלאומי החדש, שמטבעו הוא פרויקט עתיר תקציבים.
כך נולדה הסכמה התכנונית:
    הסכמה התכנונית: האצטדיון כציר המפגיש ומקשר בין העיר האינטנסיבית 
    ממזרח ומדרום, והפארק הרחב ממערב ומצפון.


    פיתוח מוטה תחבורה ציבורית: לאורך קווי המתע"נ - עירוב שימושים, צפיפות גבוהה
    והקפדה על עיצוב לטובת הולכי הרגל.

     התכנית המוצעת


    בינוי אינטנסיבי, שימושים מעורבים, פנים לרחוב
    התכנית מציעה הקמת מתחם מעורב שימושים, רווי ואינטנסיבי. הבינוי ייתן דופן חדשה ואטרקטיבית לרחובות ששת הימים ומבצע קדש, שיתוכננו מחדש כך שיציעו מרחב איכותי, רחב ידיים ומוצל להולכי רגל, רוכבי אופניים ותוואי הרכבת הקלה. הבינוי החדש יפנה למפלס גשר מבצע קדש, ובכך יסייע להפוך אותו לרחוב עירוני פעיל.

    כיכר עירונית מסחרית ופעילה מסביב לאצטדיון
    החללים בין הקניון והאצטדיון החדש יפותחו כמרחב ציבורי פעיל, עתיר שימושי מסחר ופנאי, הקושר את האצטדיון עם הבינוי המוצע ממזרח, כאשר כל תנועת הרכבים והחניה תתקיים מתחת לקרקע, בתקני חניה מצומצמים. התכנית מציעה לשלב שימושים מסחריים / ציבוריים באצטדיון החדש, וכן לפתוח את חזיתות הקניון (האטומות כיום) לכיכר.

    הרחבת פארק הירקון וקישור האצטדיון אליו
    פארק הירקון יפותח ויורחב עד למבנה האצטדיון, תוך סילוק מתקני תשתית ומטרדים אחרים קיימים, טיפוח הגשרים הקיימים ויצירת גשרים חדשים להולכי רגל ורוכבי אופניים מעל לירקון.


    יחס לתכנית איילון מזרח
    כביש "איילון מזרח" משני צידי מסילת הברזל מופיע בתכנית מתאר ארצית תקפה, למרות שעתידו אינו ברור. לפיכך, הצענו קירוי עתידי של הנתיבים על מנת ליצור רצף בין המתחם החדש סביב הקניון, לבין המתחם הצפוני (כיום מוסך דן). אם תכנית איילון מזרח תבוטל, שטחים אלו בדפנות הירקון יפותחו כשטחים פתוחים, ויקושרו לפארק הירקון.

    נגישות לתחבורה ציבורית

    מסוף האוטובוסים מתוכנן כיום בחלל שמתחת לגשר מבצע קדש. אנו מציעים להעבירו למקום נגיש, מרכזי ומכובד יותר - צמוד לאצטדיון וצמוד לרחוב המתחדש, ולעצבו באופן אטרקטיבי. רצועת המתע"נ מתוכננת בצמידות לדופן הרחוב, לטובת שיפור הנגישות מהתחנות למתחם.





    מצב הרחובות "ששת הימים" ו"מבצע קדש" כיום: לא מעודד הליכה, חציה,
    שהות. בקיצור - חלל הרחוב לא מעודד פעילות עירונית.
    חתך הרחובות המוצע, לפי רוח ההנחיות החדשות לתכנון רחובות בערים:
    מדרכות רחבות, רצועות שימוש שונות לפעילות, להליכה ולמתע"נ, 
    הצללה וחזיתות מסחריות פעילות, יהפכו את הרחוב למקום שטוב להיות בו.

    המצב הקיים
    המצב המוצע, תכניות אזורי התעסוקה של בני ברק ברקע

    במסגרת העבודה הכנו מודל של המצב הקיים והתכנית המוצעת. המודל נועד להמחשת התכנון העירוני המוצע, נפחי הבינוי, השטחים הפתוחים והמרחב הציבורי בלבד. המבנים המוצגים במודל, ובמיוחד מבנה האצטדיון, הנם לצורך המחשת החללים העירוניים בלבד.
    בהמשך הדרך צפוי עיבוד נוסף של התכנית בשיתוף צוות התכנון האדריכלי שייבחר לתכנן את מבנה האצטדיון וסביבתו.



    מבט ממגדלי ב.ס.ר. - מצב קיים
    מבט ממגדלי ב.ס.ר. - מצב מוצע. שדרת כניסה ראשית וחגיגית
    בהמשך לרח' אבא הילל
    רחוב ששת הימים ושדרת הכניסה - מצב מוצע
    מבט מפארק הירקון - מצב מוצע. ברקע - מגדלים מאושרים ומתוכננים
    במסגרת אזורי התעסוקה המתחדשים של בני ברק
    רחוב ששת הימים - מצב מוצע. רחוב עירוני פעיל ואינטנסיבי
    מבט מאבא הילל - מצב מוצע. האצטדיון חשוף ויזואלית למבט
    מבט מצומת מבצע קדש וששת הימים - מצב מוצע. בינוי המהווה עיבוי של
    הקניון עד לדופן הרחוב, במקום מגרשי החניה.

    יום ראשון, 19 באוגוסט 2012

    האצטדיון והעיר הגדולה - חלק 1



    אצטדיון והעיר


    אצטדיון הוא חיה אורבנית מוזרה. יש רגעים בהם הוא החיה הכי תוססת ושוקקת בעיר, ויש רגעים בהם הוא פיל לבן ואוטיסט. יש רגעים בהם הוא מושך אליו המונים, ויש גם רגעים בהם הוא פולט אותם החוצה בבת אחת. מצד אחד הוא רוצה להיות בעיר, ומצד שני הוא צרכן קרקע גדול וגם מהווה מטרד לא קטן לסביבתו. כך או כך, אין ספק שהוא אלמנט דומיננטי וחשוב בפניה התרבותיים / ספורטיביים של העיר ושל המדינה.


    בחודשים האחרונים עסקנו בעבודה המרתקת של גיבוש תפיסה חדשה לתכנון עירוני של סביבת האצטדיון הלאומי ברמת גן עבור העירייה. עקרונותיה הוצגו על ידנו בפני ארבעה צוותי תכנון שהוזמנו מחו"ל על מנת להציע תכנון אדריכלי למבנה האצטדיון.

    הפוסט הזה ילווה את ההיסטוריה של האצטדיון והקמתו. בהמשך, נביא את עיקרי התכנית ועקרונותיה.

    תודה מיוחדת שמורה לאתר הארכיון של "בית קריניצי", ששימש אותנו באופן אינטנסיבי במחקר ההסטורי, וממנו נלקחו מרבית החומרים בפוסט זה.

    שנות החמישים - הקמת האצטדיון

    ההחלטה להקים את האצטדיון הלאומי ברמת גן התקבלה בשנת 1950 על ידי ראש העיר הפעלתן והדומיננטי, מר אברהם קריניצי. הפרויקט השאפתני תוכנן (אדר' הנריך פרנקובסקי - פרנקפורט) ובוצע (חברה קבלנית לבניית כבישים - ד"ר זינגר) בלוחות זמנים צפופים על מנת להספיק ולארח את משחקי המכביה ה-3 בשנת 1950. 

    אצטדיון רמת גן בהקמה - תמונה מתוך ארכיון "בית קריניצי"

    אצטדיון רמת גן בהקמה, הקמת סוללות העפר עבור הטריבונות
    תמונה מתוך ארכיון "בית קריניצי"


    אצטדיון רמת גן בהקמה, הקמת סוללות העפר עבור הטריבונות
    תמונה מתוך ארכיון "בית קריניצי"


    אצטדיון רמת גן בהקמה, מבט לכיוון דרום מערב
    תמונה מתוך ארכיון "בית קריניצי"

    אצטדיון רמת גן בהקמה, ידיעה בעיתון דבר 1950
    תמונה מתוך ארכיון "בית קריניצי"
    בשל צרכי המכביה, האצטדיון הותאם למגוון ענפי ספורט, ולא רק לכדורגל. מימיו הראשונים, האצטדיון ארח גם הופעות של אמנים בקנה מידה לאומי ועולמי כגון דפש-מוד, לאונרד כהן, אלטון ג'ון, מטליקה, בוב דילן, פול סיימון ומדונה. האצטדיון שימש גם לקרקסים, מפגני צה"ל ועוד.

    טקס חנוכת אצטדיון רמת גן
    תמונה מתוך ארכיון "בית קריניצי"

    טקס פתיחת המכביה ה-3, 1950
    תמונה מתוך ארכיון "בית קריניצי"

    מפגן צה"ל ביום העצמאות העשירי למדינה, 1958תמונה מתוך אתר "ויקיפדיה"

    האצטדיון התמקם לו בפריפריה, אי שם מעבר לשולי העיר, היכן שהקרקעות היו זולות, בתוליות ובשפע, הרחק משכונות מגורים. האצטדיון הוקם בסמוך לגדות נחל הירקון, כעשרות מטרים מהנקודה בה הבריטים צלחו את הירקון בשנת 1917.
    תוואי צליחת הירקון על ידי הבריטים במלה"ע 1 1917
    תמונה מתוך ארכיון "בית קריניצי"
    ממזרח לאצטדיון עברה "דרך הרצליה" (היום רחוב פנחס רוזן), ומעבר לה תחנת הרכבת "תל אביב צפון" שנחנכה רק כשנה לפני כן (היום תחנת "בני ברק") ומסוף המטענים (היום מתחם "הום סנטר", "מחסני תאורה", "רמי לוי" וכו'). רחוב אבא הילל הגיע עד רחוב "מודיעין" (היום רחוב "בן גוריון ומגדלי ב.ס.ר. 1-2).
    אצטדיון רמת גן בעת / לאחר הקמתו
    תמונה מתוך ארכיון "בית קריניצי"
    מפת רמת גן, 1947. שיכון ותיקים לא קיים, ורחוב
    אבא הילל מסתיים ברחוב מודיעין (בן גוריון כיום)
    מפה מתוך ארכיון "בית קריניצי"

    מפת רמת גן, 1955. האצטדיון כבר כאן, הקניון עוד לא...
    מפה מתוך ארכיון "בית קריניצי"

    שנות השישים והשבעים - תפיסת תוואי הירקון כ"מסדרון תשתיות"

    עם השנים, הערים רמת גן, בני ברק ותל אביב התרחבו, ודפנותיהן התקרבו למתחם האצטדיון. שלושת הערים הפנו את אחוריהן למתחם: תל אביב פיתחה את אזור תעשיה "עבר הירקון" (היום אזור התעשייה "רמת החייל"), בני ברק פיתחה את מתחם התעשיה הכבדה ומתקני האחסנה ממזרח, ואזור תעשיה ומלאכה מדרום.
    החל משנות החמישים הירקון יובש ממרבית מקורותיו (שהוסבו לטובת מפעל "ירקון נגב") והחל להזדהם באופן חמור. רצועת הירקון הפכה למסדרון תשתיות: מסילת הברזל נסללה מתחנת הרכבת מערבה והפכה לשמש למטענים בלבד, ותכניות תחבורתיות למטרופולין ייעדו את צדי המסילה לכביש מהיר בנוסח "נתיבי איילון" - לימים פרויקט "איילון מזרח".
    תכנית למערכת כבישים מהירים במטרופולין תל אביב
    נערכה על ידי Jack E. Leisch עבור נתיבי איילון, 1975.
    התכנית ייעדה, בין השאר, את תוואי מסילת הברזל לכביש מהיר
    בנוסח נתיבי איילון. לימים תכנית "איילון מזרח". 

    מוסך אוטובוסים, מסילת ברזל ושטח בור
    מצפון לאצטדיון
    בסמוך לאצטדיון הוקמו המטווח העירוני רמת גן (לימים עבר לבעלות פרטית), ובהמשך גם מוסכי אוטובוסים מרכזיים שהועברו לכאן ממתחם הבורסה המתפתח, ומתקן חברת חשמל על גדות הירקון מערבית לאצטדיון.




    שנות השמונים - קניון וחניון

    בשנת 1985 הוקם קניון איילון על ידי היזם דויד עזריאלי בסמוך לאצטדיון, והיה לקניון הראשון בישראל. המילה "קניון" ביטאה את השילוב "קניות" ו"חניון" - מרכז קניות סגור, ממוזג ומשוכלל, וסביבו מגרשי חניה בחינם. השילוב חניון-קניון קסם לישראלים עד מאד, ובשנות השמונים והתשעים התמלאו כל השטחים הפנויים בסביבת הקניון במגרשי חניה לטובת הקניון והאצטדיון, גם הם בחינם על חשבון היזם. בעקבות ההצלחה, גם מתחם האחסנה מזרחית לדרך מבצע קדש הפך למרכז קניות מאולתר, מוקף מגרשי חניה.
    קניון איילון עם פתיחתו.
    תמונה מארכיון "בית קריניצי"
    הישראלים אוהבים לחנות ולקנות.
    גזיר עיתון מארכיון "בית קריניצי"
    הזמנה חגיגית לחנוכת מגרש החניה החדש - 1987.
    תמונה מארכיון "בית קריניצי"

    הסדרת מקומות החניה נוספים במתחם האצטדיון והקניון, 1990
    תכנון - משרד "דגש הנדסה"
    מפה מארכיון "בית קריניצי"

    קניון איילון, עם התוספת החדשה
    מוקף מגרשי חניה

    שנות התשעים - פתרונות תנועתיים

    לקראת סוף שנות התשעים, האזור הפך לסתום ופקוק, וכתוצאה הוכנה תכנית תדמ"ת 2000 שהביאה להקמת גשר ארוך ורחב מעל לירקון, וממנו רמפות היורדות לכיוון הקניון ולכיוון בני ברק. הגשרים הישנים נהרסו, ומרחב הולכי הרגל הפך למשני בחשיבות.
    גשר מבצע קדש, תכנית תדמ"ת 2000.
    ריבוי נתיבים, מיעוט מדרכות
    שלל פתרונות תנועתיים אנטי-אורבאניים

    גשר מבצע קדש
    תמונה מתוך בלוג "על בני אדם וחיות אחרות"
    http://blog.k1789.org/?p=1251

    שנות האלפיים - מגמות חדשות

    בשנות התשעים ובעיקר בשנות האלפיים הורגש שינוי חשוב במגמה: הוקמה רשות נחל הירקוןוהזיהום פחת באופן משמעותיתכנית מתאר מחוזית (תמ"מ 2/5) לפארק הירקון הגדירה והבטיחה את תחומי פארק הירקון, וגדות הירקון שלא "ננגסו" פותחו כפארק לינארי רציף.
    פיתוח גדות הירקון,
    הקמת גשר הולכי רגל,
    שבילי אופניים, גינון
    ונטיעות

    אזורי התעשייה הכבדה והמלאכה החלו לשנות פניהם לאזורי תעשייה נקייה, תעסוקה ומסחר אורבניים יותר. תכנית בב/566 אושרה בשנת 2000 וחלק מהמגדלים בתחומה כבר קמו. תכנית בב/572 המתארית אושרה ביוני 2012, וצפויה לשנות את פני אזור התעשייה בבני ברק מזרחית לדרך מבצע קדש. תכניות נקודתיות נוספות מקודמות בבני ברק וברמת גן, ומגדל אחד (מגדל צ'מפיון ברח' ששת הימים) אף נמצא בבניה.

    אזור התעסוקה של בני ברק. חלק מהמגדלים כבר קיימים
    תכנית בב/566 - בר לוי אדריכלים
    תמונה מתוך אתר "אות העיצוב"
    חשיבות כלי הרכב פינתה דרך לחשיבות התחבורה הציבורית - תכנית "איילון מזרח" לא יצאה לפועל, ועתידה אינו ברור. לעומת זאת, תכנית המתאר הארצית 23/א/4 למערכת תחבורה עתירת נוסעים ייעדה את רחובות מבצע קדש, ששת הימים ושיטרית כתוואים לקווי רכבת קלה, והפכה את המקום לנגיש ביותר בתחבורה ציבורית.