יום חמישי, 30 באוגוסט 2012

האצטדיון והעיר הגדולה - חלק 2

אצטדיון לאומי חדש




המוטיבציה להקים אצטדיון לאומי חדש במקום האצטדיון הוותיק קיימת כבר מספר שנים. לצורך כך פנתה עיריית רמת גן, בשיתוף מנהל מקרקעי ישראל וההתאחדות הישראלית לכדורגל, למשרדי תכנון זרים (בשיתוף משרדים ישראליים) על מנת להציע תכנון אדריכלי לאצטדיון ולסביבתו. 
משרדנו נשכר על מנת לגבש תפיסה וסכמה עירונית לכל המתחם בין הרחובות ששת הימים, מבצע קדש ונחל הירקון, ולהנחות את משרדי המתכננים בהצעותיהם לתכנון האדריכלי של האצטדיון וסביבתו הקרובה.
בהמשך, הסכמה תעובד לידי תכנית שלד, ולבסוף לידי תכנית בניין ערים לכל המתחם.
מומלץ לקרוא את הפוסט הקודם על מנת להבין את התהליכים ההסטוריים והמגמות התכנוניות שעברו על העיר ועל האזור.

רקע עירוני - מצב קיים ומתוכנן


בניתוח הסביבה הקיימת ניתן לראות בבירור את תוצאות המגמות התכנוניות ההסטוריות שתוארו בפוסט הקודם:
שלוש ערים, שמרכזיהן ממוקמים הרחק משם, הפנו לאזור את אחוריהן. על גדות הביב המטרופוליני המזוהם מוקמו שימושי התעשיה הכבדה, אחסנה ומלאכה. בהמשך, צרכים תנועתיים חרצו בו מדרום וממזרח דרכים עירוניות, בהן הולכי הרגל נדחקו לשוליים ואף למפלסים שונים. דפנות הירקון, למעט רצועת צרה שניצלה, נתפסו על ידי מתקני תשתית ושימושי N.I.M.B.Y. שונים. בהמשך הגיע הקניון, ובעקבותיו כל השטחים הפתוחים שנותרו  הפכו למגרשי חניה רחבים.
אזור האצטדיון - חצר אחורית שהפכה למרכז
שימושי NIMBY סביב האצטדיון - מוסך "דן"

מגרשי חניה רחבים מילאו את הוואקום

עם הזמן הערים התפתחו, והאזור מצא את עצמו הופך מחצר אחורית למוקד משיכה. באופן מאולתר ופרטיזני, החלו לצוץ שימושי מסחר, ומסביב החלו לקום אזורי תעסוקה נוצצים שמייצרים ביקוש לסביבה עירונית איכותית. פארק הירקון הורחב וגדות הירקון באזור טופחו ופותחו, ובתוואי "מבצע קדש" ו"ששת הימים" מתוכננת לעבור הרכבת הקלה.
הוכנה תכנית מתאר לפארק הירקון.
הנחל שוקם, וגדותיו פותחו וטופחו

הסכמה התכנונית - בנוי מול פנוי

הנטיה המיידית עשויה להיות פינוי כל המטרדים סביב האצטדיון, והרחבת פארק הירקון עד לרחובות "ששת הימים" ו"מבצע קדש", כך שהאצטדיון החדש ישב לו בלב הפארק. 
אנחנו ראינו לנכון להציע ולקדם סכמה אחרת:
לבנות ולצופף את החללים האבודים מדרום וממזרח לאצטדיון, ולפנות ולפתח את החללים האבודים מצפון וממערב לו כחלק המשכי רציף של הפארק, כאשר האצטדיון יהיה הציר בו נפגשת העיר עם הפארק. הסיבות שהנחו אותנו היו:
  1. אזור האצטדיון כיום לא מנצל את הפוטנציאל העצום הגלום בו, הן מבחינת נגישות בתחבורה ציבורית והן מבחינת האטרקטביות של הקרבה לפארק. העצמת וגיוון הבינוי תסייע בניצול מלוא פוטנציאל הקרקע, כחלק מהצורך הלאומי לחסרון בקרקעות פתוחות וציפוף הקרקעות הבנויות.
  2. אנו מעדיפים לתכנן שימושי קרקע מעורבים ובינוי אינטנסיבי לאורך קווי מתע"ן (מערכת תחבורה עתירת נוסעים). גישה תכנונית זו, המכונה "TOD - Transit Oriented Development", מעודדת ומגדילה את השימוש בתחבורה הציבורית מחד, ומאפשרת להעצים את הבינוי והחיות העירונית מבלי להסתמך על רכב פרטי מאידך.
  3. בינוי לאורך רחובות מבצע קדש וששת הימים, תוך יצירת חזית מסחרית, מדרכות רחבות וקולונדה מוצלת, יכול להפוך את מבצע קדש וששת הימים לרחובות עירוניים שוקקים.
  4. זכויות הבניה באזורים המבונים ישמשו מנוף כלכלי להקמת פרוייקט האצטדיון הלאומי החדש, שמטבעו הוא פרויקט עתיר תקציבים.
כך נולדה הסכמה התכנונית:
    הסכמה התכנונית: האצטדיון כציר המפגיש ומקשר בין העיר האינטנסיבית 
    ממזרח ומדרום, והפארק הרחב ממערב ומצפון.


    פיתוח מוטה תחבורה ציבורית: לאורך קווי המתע"נ - עירוב שימושים, צפיפות גבוהה
    והקפדה על עיצוב לטובת הולכי הרגל.

     התכנית המוצעת


    בינוי אינטנסיבי, שימושים מעורבים, פנים לרחוב
    התכנית מציעה הקמת מתחם מעורב שימושים, רווי ואינטנסיבי. הבינוי ייתן דופן חדשה ואטרקטיבית לרחובות ששת הימים ומבצע קדש, שיתוכננו מחדש כך שיציעו מרחב איכותי, רחב ידיים ומוצל להולכי רגל, רוכבי אופניים ותוואי הרכבת הקלה. הבינוי החדש יפנה למפלס גשר מבצע קדש, ובכך יסייע להפוך אותו לרחוב עירוני פעיל.

    כיכר עירונית מסחרית ופעילה מסביב לאצטדיון
    החללים בין הקניון והאצטדיון החדש יפותחו כמרחב ציבורי פעיל, עתיר שימושי מסחר ופנאי, הקושר את האצטדיון עם הבינוי המוצע ממזרח, כאשר כל תנועת הרכבים והחניה תתקיים מתחת לקרקע, בתקני חניה מצומצמים. התכנית מציעה לשלב שימושים מסחריים / ציבוריים באצטדיון החדש, וכן לפתוח את חזיתות הקניון (האטומות כיום) לכיכר.

    הרחבת פארק הירקון וקישור האצטדיון אליו
    פארק הירקון יפותח ויורחב עד למבנה האצטדיון, תוך סילוק מתקני תשתית ומטרדים אחרים קיימים, טיפוח הגשרים הקיימים ויצירת גשרים חדשים להולכי רגל ורוכבי אופניים מעל לירקון.


    יחס לתכנית איילון מזרח
    כביש "איילון מזרח" משני צידי מסילת הברזל מופיע בתכנית מתאר ארצית תקפה, למרות שעתידו אינו ברור. לפיכך, הצענו קירוי עתידי של הנתיבים על מנת ליצור רצף בין המתחם החדש סביב הקניון, לבין המתחם הצפוני (כיום מוסך דן). אם תכנית איילון מזרח תבוטל, שטחים אלו בדפנות הירקון יפותחו כשטחים פתוחים, ויקושרו לפארק הירקון.

    נגישות לתחבורה ציבורית

    מסוף האוטובוסים מתוכנן כיום בחלל שמתחת לגשר מבצע קדש. אנו מציעים להעבירו למקום נגיש, מרכזי ומכובד יותר - צמוד לאצטדיון וצמוד לרחוב המתחדש, ולעצבו באופן אטרקטיבי. רצועת המתע"נ מתוכננת בצמידות לדופן הרחוב, לטובת שיפור הנגישות מהתחנות למתחם.





    מצב הרחובות "ששת הימים" ו"מבצע קדש" כיום: לא מעודד הליכה, חציה,
    שהות. בקיצור - חלל הרחוב לא מעודד פעילות עירונית.
    חתך הרחובות המוצע, לפי רוח ההנחיות החדשות לתכנון רחובות בערים:
    מדרכות רחבות, רצועות שימוש שונות לפעילות, להליכה ולמתע"נ, 
    הצללה וחזיתות מסחריות פעילות, יהפכו את הרחוב למקום שטוב להיות בו.

    המצב הקיים
    המצב המוצע, תכניות אזורי התעסוקה של בני ברק ברקע

    במסגרת העבודה הכנו מודל של המצב הקיים והתכנית המוצעת. המודל נועד להמחשת התכנון העירוני המוצע, נפחי הבינוי, השטחים הפתוחים והמרחב הציבורי בלבד. המבנים המוצגים במודל, ובמיוחד מבנה האצטדיון, הנם לצורך המחשת החללים העירוניים בלבד.
    בהמשך הדרך צפוי עיבוד נוסף של התכנית בשיתוף צוות התכנון האדריכלי שייבחר לתכנן את מבנה האצטדיון וסביבתו.



    מבט ממגדלי ב.ס.ר. - מצב קיים
    מבט ממגדלי ב.ס.ר. - מצב מוצע. שדרת כניסה ראשית וחגיגית
    בהמשך לרח' אבא הילל
    רחוב ששת הימים ושדרת הכניסה - מצב מוצע
    מבט מפארק הירקון - מצב מוצע. ברקע - מגדלים מאושרים ומתוכננים
    במסגרת אזורי התעסוקה המתחדשים של בני ברק
    רחוב ששת הימים - מצב מוצע. רחוב עירוני פעיל ואינטנסיבי
    מבט מאבא הילל - מצב מוצע. האצטדיון חשוף ויזואלית למבט
    מבט מצומת מבצע קדש וששת הימים - מצב מוצע. בינוי המהווה עיבוי של
    הקניון עד לדופן הרחוב, במקום מגרשי החניה.

    אין תגובות:

    פרסום תגובה