יום ראשון, 2 במאי 2010

הרומן שלנו עם הרחוב העירוני

בואו נתחיל מהסוף. אנשים אמנם גרים בבניינים, אבל העיר קורה ברחוב. לטוב ולרע. למה בכל זאת אנשים נרתעים מהרחוב העירוני? ולמה אנשים מופתעים כשהם נתקלים ברחוב מוצלח? מה הופך רחוב למוצלח?

בשביל זה כבר צריך להתחיל מההתחלה.


גלגולי הרחוב לאורך ההיסטוריה

מימיה הראשונים של העיר העתיקה, הרחוב והכיכר היו המקומות בהם אנשים מתרכזים, סוחרים, נעים, מבלים ומשוחחים. ברחוב גם קיימו נאומים, נבואות, דיונים פוליטיים, משפטים. התשתיות היו אמנם דלות והתנאים הסניטריים נמוכים, אבל התנאים בתוך הבתים כנראה לא היו טובים בהרבה, והמודעות לחשיבות ההגיינה לא היתה בשיאה, כך שהרחוב לא סבל מתדמית בעייתית במיוחד.


בתקופת המהפכה התעשייתית, המונים נהרו לעיר. אמצעי התחבורה המוגבלים לא איפשרו לעיר לגדול, אלא הביאו לציפוף פתאומי מסיבי. התשתיות הדלות שלא עמדו בעומס, קרסו, ובמקביל התפתחה מודעות לנושאי הגיינה. כך, הרחוב הפך למילה נרדפת ל טינופת, מחלות, סירחון ועוני.



בעידן המודרני, הרכב הפרטי הפך לנחלת כל פועל. העיר יכלה להרשות לעצמה "לזחול" ולהתרחב, ובני המעמד הבינוני ומעלה יכלו להרשות לעצמם לעבור אל הפרברים החדשים והקורצים. התפיסה המודרניסטית באדריכלות ובינוי ערים מיהרה לאמץ את הרכב הפרטי והקדישה לו את הרחוב. תפיסת הרחוב כחלל עירוני משותף לתנועה, שהיה ופעילות של הולכי רגל ואופניים נתפסה כמיושנת וארכאית.

התוצאה - המגורים עברו אל הפרברים, בעוד מרכזי הערים נותרו לתעסוקה בלבד. הרחוב העירוני הפך למסוכן בטיחותית ביום, ומסוכן בטחונית בלילה.

הרחוב היום


היום, בכל העולם וגם בישראל - אנשים חוזרים אל מרכזי הערים (ויעידו על כך ערכי הנדל"ן).
שדרות רוטשילד עמוסות בשותי קפה, רוכבי אופניים, קורקינטים, רולרבליידז, ושחקני פטנק. חנויות המעצבים יוצאות מהקניונים חזרה אל הרחובות. אנשים יוצאים לשתות אחרי יום עבודה בבארים שכונתיים ולא במתחמי הבילוי, ורחוב אבן גבירול מתחדש ומצמיח בתי קפה ומסעדות על בסיס יומי.
מסיבות רחוב, בזארים, אירועים, לילות לבנים, מרתונים - הכל קורה ברחוב.

ועדיין, משום מה, דעת הקהל עדיין תופסת את הרחוב ככביש - כאמצעי להעברת מכוניות מבניין לבניין, שאפשר גם ללכת לצידו אם ממש נזהרים. הסיוט הרועש והפקוק שצריך לעבור עם הרכב בדרך מ/אל העבודה. המקום ממנו אוספים לנו את האשפה בבוקר.
המקום בו משחקים רק ילדים מוזנחים. הבית של חסרי הבית.

חלק חוזרים מטיול באירופה ומהללים את הרחובות המקסימים שראו, אך מיד תולים זאת בתרבות האירופאית, או בתחבורה הציבורית, או במצב הכלכלי.

אחרים
בטוחים שהרחוב העירוני הוא סביבה מתאימה לצעירים רווקים או פנסיונרים, אבל כשמגיעה העת להקים משפחה - עמוק בתודעה, קולה של אמא עדיין מזהיר מפני הרחוב המלוכלך והמסוכן. "הרחוב הוא לא מקום למשפחה".

תפיסת הרחוב על ידי העוסקים במלאכה
גם אלו שמקצועם ופרנסתם קשורים לרחוב העירוני, לא בהכרח גומלים לו חסד.
ארגוני הירוקים נוטים להפוך אותו לגינה או לפארק.
מהנדסי התנועה והדרכים נוטים להפוך אותו לעורקי תנועה או חניונים.
היזמים נוטים לנגוס בו ולהפוך אותו למגרשים לבניה.
המשווקים נוטים להסתיר אותו בהדמיות מאחורי עצים ושיחים.

והאדריכלים?
גם אנחנו מעדיפים לברוח ממנו. תכנון הרחוב נתפס כאפור, משעמם, עיסוק למהנדסי תנועה. מילים כמו "רדיוס", "אבן שפה", "זכות דרך" - מעבירות בנו צמרמורת. הנחיות יועץ התנועה הן תורה מונחתת, שאין לנו רצון או יכולת להטיל בה ספק. הנחיות הרשויות המקומיות לעניין הפקעות, קווי בניין והפניות לרחוב הן "מגבלות".


תכנון הרחוב העירוני הוא מרתק כמו תכנון כל חלל אחר, אם לא יותר, וראוי שנכיר בזאת. עלינו מוטלת האחריות להפוך אותו משארית עירונית לחלל עירוני, כי זה התפקיד שלנו, ואף אחד אחר לא יעשה את זה.


הנחיות לתכנון רחובות בערים
ב-2002, הוזמנו על ידי משרד התחבורה ומשרד הבינוי והשיכון להשתתף בכתיבת ההנחיות לתכנון רחובות בערים, כאחראים על תחום אדריכלות ותכנון ערים. ההנחיות מאוגדות בחמישה ספרים, ומשמשות מסמך מדריך ומנחה לכל מי שלוקח חלק בתכנון הרחוב העירוני.


יחד עם כל צוות הכותבים, ראינו בעבודה המרתקת הזו הזדמנות לחולל מהפכה בתפיסת הרחוב בעיני המתכננים ובעיני מקבלי ההחלטות. השלבים הראשונים בעבודה כללו סקר ספרות ולימוד מקרי מבחן מהעולם. בהמשך, גובשה התפיסה מאחורי ההנחיות, ולבסוף - התפיסה נפרטה לדוגמאות, הנחיות, תרשימים, סכמות, צילומים ומילים. ניסינו לשים דגש על יצירת ספרים ידידותיים וקריאים לכל אחד, ולא רק לאנשי מקצוע. הספרים מנסים להבהיר את הרעיונות ולהמנע מפירוט יתר. מבנה ההנחיות והפרקים הוא פשוט להתמצאות, ויש הרבה תמונות, אז לא לפחד.

ספר מרחב הרחוב (לינק להורדת הספר)
ספר "מרחב הרחוב" הוא למעשה ספר האב מאחורי כל הכרכים. בתחילתו, הוא כולל רקע הסטורי על תולדות הרחוב ואת התפיסה מאחורי ההנחיות. הרעיון העיקרי הוא האבחנה בין משתמשי הרחוב השונים (ח"י משתמשי הרחוב), ואיבחון תיפקוד הרחוב - עד ליצירת "דיוקן הרחוב".
בהמשך, מפורטות המלצות והנחיות כיצד לאזן בין המשתמשים השונים ברחוב על פי ה"דיוקן", ליצירת "תבנית הרחוב". מצורפות גם מספר תבניות לדוגמה.
בשורה התחתונה - הספר דן במשימה הבלתי אפשרית של מציאת האיזון הנכון בין כל המשתמשים ברחוב.



ספר הולכי הרגל (לינק להורדת הספר)
ספר "תנועת הולכי הרגל" מתמקד, במפתיע, בהולכי הרגל. בתחילתו, הספר מסביר את חשיבות עידוד ההליכה ברגל ומהם העקרונות המנחים לתכנון המעודד הליכה ברגל. בהמשך, פורט הספר דוגמאות והנחיות פרטניות לתכנון עבור הולכי רגל, כולל התיחסות למרכיבי המדרכה ומימדיהם המומלצים, שימוש סחיר במרחב המדרכה, תחנות אוטובוס ותחבורה ציבורית, מקומות חציה ועוד.
בשורה התחתונה - הספר מתמקד בתכנון רחובות המאפשרים מסלולי הליכה רציפים, נוחים ונגישים הן להולכי רגל והן לבעלי מוגבלויות.




ספר האופניים (לינק להורדת הספר)
ספר "תנועת אופניים" נותן רקע אודות השימוש באופניים בעולם, תמריצים לשימוש באופניים, ועקרונות לתכנון רחובות באופן ידידותי לרוכבי אופניים. בהמשך, מופיעות דוגמאות לפתרון בעיות נפוצות בשילוב אופניים ברחובות, בעיקר בצמתים. לבסוף, הספר כולל גם התיחסות לנושאים משלימים כגון מתקני חניית אופניים, הסברה וחינוך ועוד.
אחד העקרונות המודגשים בספר הוא תכנון תנועת האופניים בכביש, על פי מהירות הנסיעה: יחד עם התנועה המנועית, בנתיבים נפרדים או בשבילים, אך לא על גבי המדרכה.




שני הספרים הנותרים, ספר הצומת וספר התנועה המנועית, נמצאים עדיין בשלבי עריכה סופיים.

אין תגובות:

פרסום תגובה